ביאור:דברים יט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים יט, למהדורה המעומדת)
א
כִּי יַכְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם, וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם.
ב
שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל תייחד (בנוסף לשלושת הערים שהבדיל משה ממזרח לירדן - לעיל ד, מא ועיין גם בבמדבר לה) לָךְ, בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.
ג
תָּכִין תסלול, כדי להקל על הנמלט לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ תחלק את הארץ לשלושה חלקים ובכל חלק תהיה עיר אחת מיוחדת אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ בין רוצח בשגגה, בין רוצח מזיד.
ד
וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת ללא כוונה, בשגגה, וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם.
ה
וַאֲשֶׁר והוא איש אשר למשל יָבֹא אֶת עִם רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה נדחפה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל נפל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ מהכת של הגרזן וּמָצָא והברזל שעף פגע אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת - הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי.
ו
פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם קרוב הנרצח שדורש להעניש את הרוצח אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי יֵחַם כשירתח לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ אם הדרך לעיר המקלט תהיה ארוכה וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ לרוצח בשגגה אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת אין סיבה להענישו בעונש מוות שהרי הוא לא הרג מתוך שינאה כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
ז
עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ.
ח
וְאִם יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ.
ט
כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים, וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל בנוסף, כדי יהיו תשע ערי מקלט הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.
י
וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים כדי שלא תהיה לך אחריות על שפיכת דם של מי שלא חייב מיתה. {פ}
יא
וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ, וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת, וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל.
יב
וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם, וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם, וָמֵת.
יג
לֹא תָחוֹס עֵינְךָ תרחם עָלָיו, וּבִעַרְתָּ ותבער שפיכת דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ. {ס}
יד
לֹא תַסִּיג גְּבוּל תזיז לאחור את הגבול בין שדך לשל שכנך, כדי להרחיב את שדך רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים הדורות הראשונים, בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. {ס}
טו לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא, עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר.
טז
כִּי יָקוּם עֵד חָמָס עד שקר, וביארו חז"ל שמדובר כאן בשני עדים בְּאִישׁ לַעֲנוֹת להעיד עליו בּוֹ סָרָה שקר, דבר שסר מהאמת.
יז
וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם.
יח
וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו.
יט
וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
כ
וְהַנִּשְׁאָרִים ויתר החושבים להעיד בשקר יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.
כא
וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ מי שזממו עונש מקבלים את אותו העונש, אפילו מיתה, עַיִן בְּעַיִן מי שזממו נזק משלמים ממון במידת הנזק, שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד, רֶגֶל בְּרָגֶל. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
